את מצוינת כמו שאת.

You are currently viewing את מצוינת כמו שאת.

מחשבות על דימוי גוף בגיל ההתבגרות.
השבוע ביקרתי עם הבת שלי בת 14 במרפאה. עניינים שיגרתיים. בין היתר ביקש הרופא לגשת לאחות ולבדוק משקל וגובה.
אין לנו משקל בבית. אני משתדלת להתעסק פחות בכמה אני שוקלת אלא באיך אני מרגישה עם הגוף שלי, בסהכ שומרים על אורח חיים בריא, תזונה וספורט. לא בקיצוניות. משתדלת לדבר עם הבנות על לקבל את הגוף שלנו כמו שהוא ולשמור עליו.

אבל כשהרופא ביקש ממנה להשקל ידעתי בבטן שזה יעורר אצלה משהו. היא בת 14, היא גבוהה יותר מהחברות שלה, והבנות מתעסקות בנראות, בהשוואות, במשקל, באיך אני נראית בבגד ים… נכנסנו להשקל ומיד אחרי היא שאלה את האחות אם זה בסדר? "ביחס לאחרות אני מתכוונת?"

לרגע אחד לא נשמתי.
"אין בסדר ביחס לאחרות", אני שומעת את האחות אומרת לה, "את מצויינת ביחס לעצמך".
כמעט וחיבקתי את האחות, אבל לבת שלי זה לא הספיק.
"את, יודעת", אני שומעת אותה אומרת לאחות, "במדדים, בעמודות האלה…איך אני?"

הסתכלתי על האחות, שלא התבלבלה, "בואי אני אראה לך" היא אמרה לה… "את גבוהה, את באחוזון X, (והסבירה לה מה זה אומר), וזה גם אומר שמבחינת משקל את כנראה תהיי יותר כבדה מ X מהבנות. אז את מעולה ביחס לעצמך וזה מה שחשוב".

כשיצאנו מהמרפאה, הבת שלי יצאה עם חיוך. ולא משנה כמה פעמים היא שמעה מאיתנו שהיא מהממת, עכשיו היא קיבלה "אישור רפואי".

אני שמחה שזו האחות שהגענו אליה. כמה פשטות ביחס לנושא כ"כ מורכב.

לא משנה כמה הבנות שלנו יהיו רזות, מלאות, נמוכות, גבוהות או בתוך "המדדים",  התגובות של הסביבה תמיד משפיעות וישפיעו על הדרך שהן מתייחסות ותתייחסנה לעצמן. כולנו מכירות את זה, אין כמעט אישה שדיברתי איתה שלא סוחבת איתה משהו שאמרו לה פעם על איך שהיא נראית.

בואו נתחיל בקטן, כהורים, נלמד להתבונן על כל הנערות (גם אלו ברחוב) בעין טובה, נקבל את איך שהן נראות, שונות זו מזו, בתהליכי שינוי והתפתחות של הגוף והנפש. ונעזור להן לקבל את הגוף שלהן.
זה נכון, יש אולי דברים שאני לא אוהבת בו, אבל זה מה שיש לנו.
כל נערה היא עולם ומלואו. והן כולן מלאות בשאלות והתלבטויות   – האם אני בסדר ? האם אני כמו האחרות?  האם אוהבים אותי ככה?

זה לא קל אבל זה מתחיל בדיבור שלנו, עם עצמנו.

את מצויינת כמו שאת, ביחס לעצמך. מאמצת את המשפט הזה.
הן אולי לא ישתכנעו או יאמינו (כי ככה זה בגיל ההתבגרות) אבל אם ניתן מספיק דוגמא אישית בקבלה של הגוף שלנו, בהבנה שהגוף הוא דינמי ומשתנה ושונה מאחת לשניה, אם יותר מבוגרים שהנערות האלו פוגשות יעבירו את המסר הזה, אם נתעסק בבריאות טובה, בהרגשה, בתנועתיות של הגוף – יש סיכוי שנצליח לעשות שינוי גם בתפיסה שלהן.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. נטלי

    פוסט כל כך חשוב! כתבת מדהים, תודה! מחכה לעוד 🙂 זה גיל מאוד מאתגר גם עברינו ההורים..

    1. יערה גונן הלפרין

      תודה רבה נטלי. אכן גיל מאתגר ומלא בקשת של התמודדויות ורגשות

כתיבת תגובה